הצצה לתהליך אימוני - שאלות שאתן יכולות לשאול את עצמכן לגבי נושא שמטריד אתכן

בעוד אימון סאטי הוא תהליך עמוק שאורכו בין חצי שנה לשנה לפחות, רציתי לתת לכן אפשרות לחקור עם עצמכן נושא שמעסיק אתכן בעזרת מספר שאלות והנחיות:

1. איזה רגש עולה בי כשאני חושבת על הנושא? נסו להיות כמה שיותר בהירות עם עצמכן לגבי הרגש, וודאו שהתשובה היא אכן רגש, וענו ב-כן. לדוגמא - יכולים לעלות ביטויים כמו - לא נעים לי, אני חסרת אונים, ואולי אפילו - לא יודעת. אז קודם כל, זה טבעי לגמרי שזה מה שעולה לכן. המטרה של התרגיל הזה הוא להתחבר אל עצמכן, למה שאתן מרגישות, ורב הזמן אנחנו מתנהלות בריחוק ממה שאנחנו מרגישות, כדי לשמור על עצמנו.אז קחו את הזמן - אם אתן ב״לא יודעת״, תשאלו - מה אני כן יודעת?אם עולים ביטויים של ״לא״ או ״חוסר״ - תשאלו את עצמכן מה זה ב-כן? אם אני ב״חוסר אונים״, חשבו מה מתקיים בתוכי כשאני חסרת אונים? אולי אני עצובה? אולי אני פוחדת? התהליך הזה יקרב אתכן לעצמכן ויתן לכן בהירות.
   

2. הביאו תשומת לב לגוף שלכן - הגוף זוכר הכל. כל חוויה שהראש שכח, הגוף זוכר. והוא עובד כל הזמן. כמו שהלב פועם והנשימה מתקיימת, כך יש קשת שלמה של תחושות שמתקיימות כל הזמן. אנחנו מתרחקים מהגוף שלנו ככל שאנחנו מתבגרים, ולומדים לעבוד עם הראש. אבל הגוף עדיין מגיב ראשון ורב האוטומטים שלנו נובעים מתחושה גופנית שקשה לנו להיות איתה. למשל, כשאתן מגיעות אחרי יום עבודה לחוץ הביתה, הבית רועש ומבולגן, הילדים לא התקלחו ולא אכלו… הגוף שלכן עובד - יכול להיות שהנשימה מתקצרת, שקצב דפיקות הלב עולה, השרירים מתכווצים - וכל זה קורה במילי-שניות. מאחר וזו חוויה גופנית לא נעימה, אנחנו נרצה לשחרר את עצמנו ממנה (כל זה לא במודע כמובן) ואז אנחנו כנראה נגער, נצעק, נאשים… מכירות את זה? ככל שתצליחו להביא תשומת לב למה שקורה לכן בגוף, כך תוכלו להרחיב את מנעד החופש שלכן בלבחור איך להגיב.

3. ממתי אני מרגישה ככה? כשאתן שואלות את עצמכן את השאלה הזאת, קחו את הזמן לפני שאתן עונות. אם בשאלה הראשונה עלה עצב, נסו לחשוב ממתי אני עצובה?. חשבו כמה שיותר לאחור. יכול להיות שהשאלה הזאת תעמיק את הרגשת העצב, תנו לו להיות. אם עולה בכי - תנו לו לצאת. תראו מה עולה לכן - איזה זכרון - רחוק ככל שיהיה - מביאה השאלה הזאת. אם עולה זכרון ספיציפי, רשמו אותו לפניכן, נסו לדלות כמה שיותר פרטים לגביו - בנות כמה אתן, איך נראה המרחב שאתן נמצאות בו, מה אתן לובשות, האם יש אור בחוץ או חושך? מי נמצא אתכן שם?...
   

4. איך הייתי רוצה להרגיש מול הנושא שמטריד אותי? זה המקום להביט קצת קדימה ולהתפרע עם עצמכן - נסו לדמיין את עצמכן בעוד 10-20 שנה אל מול הנושא הזה. איך אתן מרגישות שם, בעתיד? איזו אישה אתן פוגשות? מה עבר עליכן בהקשר הזה בשנים האחרונות? אם למשל, נושא הקריירה מעסיק אתכן - חשבו קדימה - איזו אישה אתן מפנטזות לפגוש בעוד כמה שנים? מה היא עשתה בתחום הזה בכל השנים האלה? תרשו לעצמכן לחלום בחופשיות עד כמה שאפשר. התמקדו באיך תרגיש האישה הזאת.
   

5. נסו להגדיר את הפער בין האישה הזאת בעוד 10-20 שנה לבין מי שהיא היום מה היא מרגישה? נגיד שהיום היא עצובה - האם בעוד 20 שנה היא נינוחה? מה איפשר לה להרגיש ככה? כנראה התשובות שיעלו לכן הן שינויים חיצוניים שקרו בחייה - היא החליפה עבודה, או בית, יש לה יותר כסף בבנק… מה אם האישה של היום הייתה בוחרת להיות נינוחה? איך היא הייתה מתנהלת מול הנושא שמטריד אותה?

בהצלחה ♥️

** הפוסט כתוב בלשון נקבה, אבל פונה לשני המינים.