וויז של רגשות

היום נסעתי לאנשהו, לקחתי מקדם בטחון של כרבע שעה כמו תמיד.

10 דקות לתוך הנסיעה, הוויז הכריז שיש מסלול קצר יותר ב-12 דקות והיו לי כמה שניות לבחור אותו. מאחר ונהגתי, לא לחצתי על כלום והוויז פשוט החליט בשבילי לקחת את הדרך הזאת. כך מצאתי את עצמי נוסעת דרך כביש 6 והגעתי לפגישה חצי שעה לפני הזמן ופחות 22₪.

סיפור יומיומי שקורה אני מניחה לכולנו. רק שהפעם הוא תפס אותי;

כשעזבתי את ההייטק ויצאתי לדרך עצמאית, מעבר לכל השינויים הרגילים, מה שהשתנה באופן יסודי אלה היחסים שלי עם זמן וכסף. אם לדייק - המודעות שלי לשני אלה עלתה משמעותית.

מצד אחד, יש לי יותר זמן. הרבה יותר זמן. מצד שני, ביחס להכנסה, אין לי זמן בכלל. ויש לי פחות כסף. או לפחות, פחות הכנסה. (כן, יש הבדל). ואני מוצאת את עצמי בקונפליקט יומיומי מול שני אלה.

כשלא הייתי במודעות - כי הייתה לי מספיק הכנסה - החלטות כמו האם לנסוע בכביש 6, לחסוך 12 דקות ולשלם 22₪ - לא היו על הפרק בכלל. הקלקתי בלי למצמץ על החיסכון בזמן. לא היה אכפת לי מהכסף, בתודעה שלי היה לי מספיק בשביל ״לא לחשוב על זה״.

אבל משהו קורה בכל פעם שאני חושבת על זה; יש לי בחירה. בחירה איך לנצל את הזמן ועל מה להוציא את הכסף. על פניו אפשר לחשוב שהייתי חופשייה יותר קודם - כי לא השקעתי מחשבה, ופשוט נסעתי.

אבל כמו שאנחנו כבר לא זוכרים מספרי טלפון, או איך להגיע למקומות - כי יש מערכת אוטומטית שעושה את זה עבורנו - כך המוח שלנו מתרגל לאוטומטים גם ברמה הרגשית, התגובתית והנפשית. זה יעיל, זה חוסך בזמן ומאמץ, אבל לפעמים לחסכון הזה - יש מחיר. הוא ברור כשמסתכלים על כסף, אבל פחות ברור כשמסתכלים על החלטות אחרות שהעלות שלהם נמדדת במחירים נפשיים.

כך למשל, תגובות אוטומטיות של התפרצות רגשית, בלי מודעות למקור שלה, גובה מחירים משמעותיים - מול עצמנו, מול האהובים שלנו, מול קולגות בעבודה, וכו׳. במובן מסויים אנחנו על ״ווייז של רגשות״ ובכל פעם שאנחנו מגיבים מתוך אוטומט - אנחנו מאשרים לוויז הזה ללחוץ בשבילנו על הכפתור הזה שאומר - ״כן, תחסוך לי את ההתמודדות, תבחר עבור, תגיב באוטומט.״

מה אם היה כתוב על הכפתור ״לא מעניין אותי איך הילד שלי מרגיש, פשוט תצרח עליו עכשיו שילך לחדר כי אין לי עצבים להתעסק עם הבכי שלו״.

או -

״כן, תשתתק עכשיו מול בת הזוג שלך כי היא עצבנה אותך ואין לך כוח להבין למה.״

הייתם לוחצים על הכפתור הזה?

לפעמים כן. אבל רב הפעמים, נבחר שלא. כי כשהמודעות עולה, יש חופש בחירה. וכשאנחנו מודעים למחיר שנשלם - הרבה יותר מפחות - נבחר לא לשלם אותו. נבחר להתמודד בדרך הארוכה יותר לעיתים, אבל המספקת והמיטיבה הרבה יותר.

בא לכם להרחיב את אפשרויות הבחירה שלכם? בואו!